מערך שיעור העוסק במכתבים אחרונים שנכתבו על ידי יהודים בתקופת השואה ובתכנים העולים מהם.
מאות מכתבים וגלויות שכתבו יהודים בתקופת השואה נשתמרו בארכיונים השונים ואצל בני משפחה. רבים ממכתבים אלו היו פריסת שלום אחרונה, סימן חיים אחרון מהכותבים.
המכתבים מזמנים מפגש עם ה"קול" האותנטי של הקרבנות בזמן התרחשות המאורעות ומקרבים אותנו אל עולמם הנפשי ואל האופן שבו הם חוו את הדברים. הם מעוררים דיון חינוכי על זהות, על ערכים, על הניסיון לגשר בין שבר להמשכיות, על ייאוש, על תקווה ועל צלם האדם בצל המוות.
מכתב מבטא מעצם טבעו תחושה של שייכות. הוא ניסיון לגשר בין תחושת הבדידות לתחושת 'יחד'. הוא נובע מתוך עולמו, צרכיו ומצוקותיו של הכותב, ויש בו פנייה אל מי שהכותב רואה בו, על אף הנתק הפיזי, שותף במישורים שונים.
המסרים העולים מתוך המכתבים משקפים מגוון של זהויות שהכותבים השונים החזיקו בהם בזיקה למגוון פניה של יהדות אירופה אך גם את המגוון הקיים באישיותו של כל כותב באופן אישי.
רבים מן המכתבים מהווים פניה ישירה או במשתמע אל החיים לזכור את המתים ולעיתים ניכר בהם אולי הניסיון למצוא נחמה במחשבה שיישאר אחריהם דבר ושהם לא ייעלמו כליל.
