הצגת פריט

סרט המשלב עדויות, סרטי מקור וקטעי קישור המביאים את סיפור עליית הנאצים לשלטון, התפרקות הדמוקרטיה והשתלטות הטוטאליטריות הנאצית בעזרת התעמולה, חקיקה וטרור. כל זאת תוך שילוב סיפור גורלה של הקהילה היהודית בגרמניה עד ליל הבדולח.

שיקולים לבחירה

הסרט נותן תמונה רחבה המעלה לדיון סוגיות חינוכיות רבות. השילוב בין סוגי המקורות השונים מאפשר הבנה מזוויות שונות של הסיפור המורכב.

הנושאים העולים לדיון מתאימים לסוגיות שונות הנלמדות בשכבות הבוגרות של חטיבת הביניים.

סוגיות ומוקדים לדיון

  • משמעותה של הדמוקרטיה: מאפייניה וחולשתה
  • טוטאליטריות ודרכי השתלטותה: טרור, תעמולה ותחיקה
  • תחומי החיים של היהודים בגרמניה שנפגעו
  • מנעד תגובות האזרחים הלא יהודיים לפגיעה ביהודי גרמניה
  • משמעותו של ליל הבדולח

שנואים ומנודים

דף צפייה

הסרט "שנואים ומנודים" מציג את סיפורם של יהודי גרמניה והשבר שאליו נקלעו בעקבות עליית הנאצים לשלטון. היהודים שראו עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הגרמנית הפכו לשנואים ומנודים. המדינה הגרמנית שאליה היו שייכים ביקשה להקיא אותם מתוכה. סיפורם של יהודי גרמניה מסופר על רקע הבנת השינויים שחלו במדינה הגרמנית עם עליית הנאצים לשלטון.

חלק א: עליית הנאצים לשלטון

  1. עם סיום מלחמת העולם הראשונה מצב הרוח ב"רחוב הגרמני" קשה, מדוע?
  2. למה ציפו תושבי גרמניה מהשלטון החדש, המפלגה ה"נציונל סוציאליסטית"?
  3. האם המפלגה ה"נציונל סוציאליסטית" עונה על ציפיות העם הגרמני?
  4. רוב הציבור הגרמני משלים עם אבדן הדמוקרטיה; האם יש מקום ל"יחיד" להביע את התנגדותו?
  5. סמן אלו מהמאפיינים של שלטון טוטליטרי ראינו בסרט:
    • אידאולוגיה
    • מפלגה ומנהיג יחיד
    • טרור
    • תעמולה המונית
    • מדיניות תוקפנית
    • פולחן אישיות המנהיג

חלק ב: היהודים בגרמניה

ערב עליית הנאצים לשלטון הייתה יהדות גרמניה נטועה היטב בתוך החברה הגרמנית.

היהודים ראו את עצמם כאזרחים שווים בגרמניה. המציאות החדשה שטפחה על פניהם העמידה בפני היהודים את הצורך בהתמודדות חדשה אל מול השבר: יצירת חיי תרבות, דת וחינוך חדשים, בירור זהותם העכשווית והתמודדות עם השאלה האם להישאר בגרמניה שאותה הם אוהבים אך היא שינתה את פניה או להגר למדינה אחרת.

  1. מתוך העדויות ששמעת, באילו אמצעים הצליח השלטון הנאצי להפוך את היהודים מאזרחים שווים בגרמניה ל"שנואים ומנודים"?
  2. אילו קשיים עמדו בפני יהודים שביקשו לעזוב את גרמניה? מדוע לדעתכם ייתכן שהיו כאלה שלא רצו לעזוב?
  3. עם אירועי "ליל הבדולח" נאלצת משפחתה של מרים רון לברוח אל הקונסוליה הפולנית בעירם. הקונסוליה הפולנית הייתה ממוקמת מול בית המשפט העליון של גרמניה.

    "אני תמיד למדתי בתור ילדה שמבית המשפט העליון של גרמניה יוצא הצדק העולמי. ושם על הגג עמדו וזרקו עלינו זבל. זה היה כזה עלבון".

    מדוע, לדעתכם, הגדירה מרים את החוויה הזו כעלבון?

    האם ניתן לראות בעדויות מגוון של תגובות של האוכלוסייה הגרמנית, או שתגובתם הייתה אחידה?