מצגת העוסקת בנושא החיי הילדים היהודיים בעולם שבטרם שואה. במצגת משולבים תצלומים, עדויות וקטעי סרטים והיא כוללת גם שאלות לדיון והצעות לפעילות.
העיסוק בנושא של חיי היהודים בטרם השואה מהווה נדבך ראשון ומרכזי בהוראת השואה. הוא מאפשר ליצור אמפתיה מחד, והבנה של מה שאבד מאידך. חיי היהודים בטרם שואה התאפיינו בפיזור גיאוגרפי גדול, גיוון של תפיסות, דעות ודרכי חיים והיהודים היו משולבים בכל תחומי החיים המודרניים. המצגת מאפשרת מפגש של התלמידים של היום עם תחושת הגיוון, השייכות והחיות שאפיינו תקופה זו.
המצגת כוללת קטעי סרטים, תצלומים, עדויות ומערך של שאלות לדיון ואפשרויות לפעילות מודולריות.
מצורף מערך נלווה למורה ודף צפייה ופעילות לתלמיד.
המצגת יכולה להוות מבוא לכל אחד ממערכי השיעור האחרים בערכה
האחים אילוויצקי רוכבים על אופניים, ברנובי'ץ, פולין.
בבואנו ללמד את סיפורו של הקרבן היהודי בשואה, עלינו להציג בפני התלמיד אדם בעל פנים וזהות, אדם שאת ייחודו האנושי ניסו הגרמנים למחוק. עלינו לחלץ את תווי הפנים של האדם, את המשפחה ואת הקהילה שאבדו בשואה.
מי היו היהודים האלה שהגרמנים ניסו לטשטש את זהותם האנושיתוביקשו להשמידם? כדי להכיר את היהודי בתקופת השואה, עלינו לחזור אחורה אל העולם היהודי שלפני השואה, עולם מגוון ורב-פנים. דרך העיסוק בחיי המשפחה, התרבות והרוח בעולם היהודי לפני השואה, נוכל להעניק לקורבנותפנים ושם, והקהילה היהודית תהיה למהות חיה ונושמת. חשיבות רבה יש בכך כדי להכיר את היהודי ולהבין את תגובותיו במהלך השואה. העמקת ההיכרות עם העולם היהודי לפני השואה חיונית גם לצורך הרחבת התדמית המוכרת של הקורבנות היהודים. בעיניהם של רבים, הדימוי של היהודים שחיו טרם השואה הם של אנשים שחיו ב"שטעטעל", על כל המשתמע מכך: יהודים החיים בעיירות קטנות, שואבים מים מהבאר, סוחרים במרכז השוק וכדומה. אלא שבמציאות של ערב השואה, היה מצב היהודים מורכב הרבה יותר: קיבוצים יהודיים רבים ומגוונים חיו במרכזי ערים, התחבטו בשאלות של זהות יהודית בעולם המודרני והובילו תהליכים אוניברסאליים שנגעו לעיצובה של החברה והתרבות האירופאיות.
ספורטאים יהודים מתנועת "הפועל", המבורג, גרמניה
המצגת "מבעד לעינינו" מציעה לתלמיד ולמחנך להצטרף למסע אל עולמם של הילדים היהודיים בטרם שואה באמצעות קטעי יומנים, עדויות, קטעי סרטים ותמונות, שבהם הם מתארים את חוויותיהם האישיות. יוצגו דבריהם של ילדים מארצות רבות: גרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה, הולנד, ליטא, הונגריה, יוון תוניס ועוד - שגדלו במשפחות בעלות צביון חיים שונה זה מזה, ובעלי זהות יהודית שונה. הם חיו, גדלו והתפתחו כמו ילדים אחרים ברחבי העולם. שימו לב לשמות הילדים, הגילים שלהם והארצות שבהן נולדו. בעזרת הצילומים הסרטים וקטעי היומנים תוכלו להכיר אותם, את אופיים, את המשפחות שלהם, את בתי הספר שבהם למדו, במה התעניינו ואיך בילו את זמנם הפנוי.
במהלך השיעור נערוך הכרות עם בני נוער שחיו באירופה בתקופה שלפני פרוץ המלחמה . נלמד על עולמם הפנימי,על זהותם, על חיי היום יום ותרבות הפנאי שלהם.
שאל את התלמידים כיצד ניתן להכיר אנשים החיים במקום אחר ובתרבות אחרת ?
אילו שאלות היו שואלים לו היו נפגשים או מראיינים בני נוער ממקום אחר?
על בסיס רשימת השאלות שערכו התלמידים או על פי בחירתם התמקדו בשניים מתוך שלושת הנושאים הבאים :
בכל אחד מהנושאים מובאים מקורות שונים דרכם ננסה ללמוד על החיים של בני הנוער והילדים.
קטעי יומן –מאפשרים הצצה אל עולמם של ילדים ונוער מפרספקטיבה אישית וכפי שהם הבינו את המציאות באותה תקופה. הקטעים נכתבו מנקודת מבט של נערים וילדים ואינם צבועים בפרשנות של מבוגרים או בהבנה הנובעת מהסתכלות על האירועים העתידים להתרחש.
זיכרונות –נכתבו לאחר השואה ונקודת המבט של הכותב מאפשרת לחבר בין האירועים של טרם שואה ובין ימי האימה עצמם.
תצלומים - מטרתם אינה אילוסטרטיבית בלבד אלא הם משמשים מקור מידע משמעותי שראוי לבחון אותו עם התלמידים, להעלות שאלות על מה שניתן לראות ומה שחסר בתצלום.
סרטי ארכיון – בדומה לתצלומים הסרטים מאפשרים לנו להצציץ אל עולם שאינו קיים עוד ומעניקים תחושת ממשות מציאותית לתיאורים ולעדויות.
סרטי עדות - מהווים סוג של מפגש של התלמידים עם הניצולים. בעדויות מצטרפים אל המילים גם הקול הטון והמנגינה וכן הגעגועים לבית לעולם שהיה. לצד כל אלה העובדה שהניצול מספר את הסיפור מהווה עדות לשיקום ולחזרה לחיים .
מומלץ להתייחס לשאלת ההבדלים בין המקורות השונים תוך כדי הדיון
לאחר הצגת המצגת והדיון יתבקשו התלמידים לעבד את הנלמד באופן יצירתי. יצירות אלו ניתן להציג בתערוכה כיתתית או בית ספרית.על מנת להקל על התלמידים במילוי המשימה מומלץ להציג בפני התלמידים את משימות הסיכום מיד לאחר שנבחרים נושאי הדיון .
קבוצת "בר-כוכבא" באימוני ריצה, 1932, גרמינה
במה הדברים המתוארים דומים לתרבות הפנאי של בני נוער היום? במה הם שונים ? ממה לדעתכם נובע השינוי?
(שים לב למגוון המרשים של הפעילויות: קולנוע, תיאטרון , קבוצות ספורט וענפי ספורט מגוונים.מגוון הפעילויות וההווי שמזכיר שמוליק שילה מזכירים מאד את ימינו..)
בתיאורים של חנה סנש ושל אנה הילמן ניכרת ההשתלבות בחברה הכללית. הן בתצלומים והן בתיאורים של עולם הספורט בולטות קבוצות יהודיות בעלות שמות עבריים. חשוב לציין שיהודים התחרו גם מול קבוצות מקומיות אחרות כפי שניתן ללמוד מהתצלום של המגרש בו שיחקו קבוצות יהודיות ופולניות.
כדאי לבקש מהתלמידים לחפש את המאפיינים של הקבוצות בתצלומים – כיצד ניתן ללמוד על אופייה של הקבוצה?
גרדה וליזל מאייר מחופשות לנסיך ונסיכה, גרמניה
כיצד ניתן ללמוד על הזהות היהודית מתוך התצלומים והתיאורים?
כדאי להסב את תשומת לבם של התלמידים לשימוש שנעשה בשפה העברית , לשמות של הנערים (למשל "הרצל") ולמקום המרכזי של חגים ומועדי ישראל(אפשר לשאול על התחפושות ומשמעותן).
על רקע העובדה שהעדויות מתייחסות להתרחשויות בקהילות שונות(פולין, תוניס, לוב, סלוניקי, גרמניה אמסטרדם ועוד) חשוב להתייחס לנקודות המשותפות ולדון במשמעות של הדבר.
שיעור כימיה, מורה ותלמידים במעבדה, ליטביה
באילו מסגרות התחנכו ילדים יהודים? מה ניתן ללמוד מכך על הזהות היהודית? מה השפיע על הבחירה של ההורים בבית ספר מסויים?
חשוב להדגיש שלא תמיד הייתה להורים בחירה. היו מקומות שבהם היה חוק חינוך חובה. כמו כן הייתה גם שאלה של יכולת כלכלית ועוד.
מה יצר את תחושת השייכות למקום המגורים?
מה ניתן ללמוד על היחסים עם הסביבה הלא יהודית?
גם כאן כדאי לתת את הדעת לשפות השונות שמוזכרות בתיאורים ולמשמעות שיש לשימוש בשפה המקומית, בעברית, ביידיש או בלדינו.
חלקו את התלמידים לקבוצות לצורך הכנת מטלת הסיכום
בתום הפעילות בקשו מכל אחת מהקבוצות להציג בפני המליאה את התוצר שלה. ולהתייחס להתלבטויות לשיקולים שהנחו אותם ולבחירות שעשו.
להורדת המטלה לחץ כאן.
