מערך שיעור העוסק בחיי התרבות ורוח במחנות העקורים דרך כרזות רחוב שפורסמו בהם.
עם תום המלחמה מצאו עצמם רבים מהניצולים כשהם בודדים ומותשים בגוף ובנפש. אט אט החלו להתקבץ יחד במחנות העקורים "שנים מעיר ואחד ממשפחה" ולהקים מסגרות חינוכיות ותרבותיות. ברחבי המחנות נטלו כרזות רחוב המזמינות אנשים לקחת חלק באירועים אלו. תופעה זו מעוררת את השאלה כיצד רקמו אותם ניצולים המעידים על עצמם שהיו נטולי כוחות גוף ונפש מארג חיים ציבורי רוחני ותרבותי עשיר ורב-גוני?
מערך זה מבקש לבחון ולהכיר את רקמת החיים ואת הווית היחד על מורכבותה והדילמות שנוצרו שסביבה במחנות העקורים דרך מודעות רחובות וכרזות שפורסמו במחנות.
מודעות הרחוב יש בהן כדי להעיד עדות מהימנה הן על חיי היום-יום הן על עולם התרבות והמחשבה. הן מהוות מדיום להצגת סדר היום של ההנהגה ושל צורכיהם של תושבי מחנות העקורים ועולם המחשבה שלהם ומספרות את סיפורם של יחסי הגומלין בין ההנהגה לתושבי המחנות.
הכרזות משקפות מגוון מהנושאים שהעסיקו את הניצולים במחנות העקורים. מצד אחד ניכרים בהן העיסוק בעבר והצורך בתיעוד, בזיכרון ובהנצחה של הנרצחים, ומצד אחר ניכרים בהם חיי הווה תוססים הבאים לידי ביטוי בפיתוח חיי תרבות בצד עיסוק משמעותי בעתיד.
הכרזות מעניקות לתלמידים גישה בלתי אמצעית אל חומרים מקוריים שיש בהם ממד חזותי וטקסטואלי במגוון תחומים, ולפיכך הם יעוררו בתלמיד עניין וסקרנות על פי אופיו ותחומי העניין שלו. באמצעות זיכרונות, עדויות ומקורות נוספים נפרסת יריעה רחבה יותר המוסיפה נדבך להבנת התופעות שאפשר ללמוד עליהן מן הכרזות. החומרים שלפניכם יאפשרו לתלמידים לערוך חקירה עצמאית או לארגן סביבם מערך פעילות מובנה.
הכרזות מאופיין הן נחרצות, וכך הן מעוררות את הרושם שהתופעות שהן מצביעות עליהן הן גורפות וחד-משמעיות או הכרח המציאות. הטקסטים והעדויות המתלווים אליהן מצביעים על הקשיים ועל הדילמות והמורכבות שליוו את עצם הפעולות שהכרזות מעידות עליהן.
2-3 שיעורים
ניתן לקיים דיונים במליאה סביב הכרזות או, לחילופין, ניתן ליצור תערוכה של הכרזות והטקסטים בכיתה ולתת לתלמידים לעבור בין הכרזות השונות, לענות על השאלות הקשורות בכרזות ואחר-כך לקיים דיון במליאה.