מערך שיעור בנושא שירה בשואה.
בתוך מציאות של השפלה, דיכוי וחרפת רעב, כשכל כוחות הגוף והנפש היו מופנים להישרדות ברמה הבסיסית ביותר, אין זה מובן מאליו שהופנו כוחות גם ליצירה ולתרבות. ובכל זאת, ניתן למצוא כוחות של יצירה וכתיבת שירה, כמעט בכל מקום בו התחוללה השואה, ולאורך כל שנותיה. הדבר דרש תעצומות נפש, וייתכן שהכוח לכך נבע מהתחושה שבשמירה על זיק אנושי זה טמון הכוח לשרוד. וכך, כשהמילים היום-יומיות והשיח הפשוט לא יכלו להביע את עצמת הכאב והקושי או את משאת הלב, הייתה היצירה לכלי משמעותי ולעתים אף לדרך היחידה להביע את תחושותיהם.
השירים נגעו בנושאים שונים. מעבר לתכנים אישיים, הם עסקו גם בעולם של ערכים שהיוו המשכיות בעולם של שבר.
השיעור מבקש לבחון את תכניה של השירה, וכן את משמעותה בתקופת השואה ככלי להתמודדות וככלי לתיעוד התקופה ולצד זה את משמעותה של שירה זו עבורנו כיום.
את השיעור ניתן לערוך במליאה תוך דיון בשירים השונים או בקבוצות דיון על פי הקטגוריות השונות של השירים.
שואה ויצירה, בשביל הזיכרון גליון 8, 2011
