ערכת כרזות משולבת עם ערכה ליצירת כרזות נוספות כחלק מתהליך הלמידה והרפלקציה.
הערכה שמה דגש על פנים של יצירה ושל עיסוק חזותי, מותאם גיל, בנושאים מרכזיים בנושא השואה המאורגנים באופן כרונולוגי. היא מאפשרת הבנייה של מסגרת כללית לנושאים שנידונו בעבר תוך בנייה של סביבה חזותית המזמנת דיון, שיח, רפלקציה ולמידה של מושגי יסוד.
הכרזות והחומרים הנלווים מורכבים מקטעי עדויות, תצלומים ויצירות אומנות. העוסקים בנושאים: חיי היהודים בטרם שואה – חומרי עניין ועיסוק – בין השונה והדומה לחיי הילדים היום.
עולם משתנה, אות הקלון, הגטאות ותהליך החזרה לחיים– מתוך בחינה של רגשות הילדים יחד עם עיסוק בכוחות של התמודדות אל מולם.
בערכה נפגשים התלמידים עם סיפורים של ילדים שונים, מקומות שונים, סביב מספר מוגבל של נושאים, אשר מדגימים כוחות של יצירה והתמודדות במסגרת של משפחה וחינוך.
הערכה מודולרית ומאפשרת מספר דגמי עבודה:
תליית הכרזות ליצירת סביבה חינוכית העוסקת בנושא השואה ומתאימה קוגנטיבית ורגשית לתלמידי כיתות היסודי הגבוהות.
תליית הכרזות לאחר דיון חינוכי בהם בכיתה (לערכה נלווה מדריך למורה הכולל הצעות לדיון סביב כל כרזה)
עבודה סביב הכרזות ויצירה בעקבותיהן (הצעות וחומרים נלווים קיימים לצד הכרזות) בכמה דרכים:
הערכה המודולארית מאפשרת לכל בית ספר ומורה עבודה בקבוצות או במליאה לפי מבנה העבודה המקובל במסגרת החינוכית הרלוונטית.
הערכה יכולה להוות פעילות פתיחה או סיום של כל אחד מהפריטים המיועדים לכיתות ה'-ו'.
לפניכם ערכת כרזות לשימוש חינוכי בכיתות ד'-ו'. לימוד הערכה הוא לימוד פעיל ונוסף על כך מאפשר לתלמידים להתמודד התמודדות נפשית ורגשית עם הנושא הרגיש והקשה של השואה.
הערכה ערוכה על פי התפיסה החינוכית של בית הספר המרכזי להוראת השואה – "לחלץ את תווי פניהם", היינו הדגשת צלם האדם. המטרה היא לעורר הזדהות עם בני האדם שמאחורי המספר הנורא שישה מיליון ולהכיר אותם.
הערכה מתרכזת בחייהם ובסיפוריהם של ילדים מחייהם לפני המלחמה, בתחושותיהם ובהתמודדותם בתקופת השואה ובתהליך השיקום לאחר השחרור.
בחלק זה תמצאו שאלות לדיון על כל אחת מהכרזות המעוצבות שלפניכם. עוד בחוברת תצלומים ועדויות הקשורים לכרזות, לפעילות יצירה של התלמידים.
בפעילות יעצבו ויפיקו התלמידים כרזות חדשות אשר ישקפו את תחושותיהם ואת התמודדותם עם הנושאים העולים מהכרזות. הכרזות המיועדות לעבודת היצירה של התלמידים מסומנות באות אל"ף (2א, 3א, 4א, 5א).
פעילות ערה ויצירתית תאפשר לילדים להיות שותפים בתהליך הלמידה והיצירה ותעודד התמודדות רגשית חשובה.
למורה מקום חשוב בפעילות – עליו לנסוך בתלמידים ביטחון ולהיות פתוח וקשוב אליהם כשהם עוסקים בנושא קשה זה. חשוב מאוד שהמורה יאפשר לתלמידיו לבטא את אשר על לבם ויכוון את הדיונים ואת השיעור אל המקומות המתאימים להם מבחינה קוגניטיבית ורגשית.
ציורו של פאול קור מובא בראשיתה של הערכה כדי לפתוח את הדיון בשואה בהתבוננות רגשית בציור.
להורדה
כרזה זו מתרכזת בחייהם של הילדים היהודים לפני השואה. המטרה היא להראות שהם היו ילדים כמו כל הילדים ולהתוודע במקצת לגיוון ולמאפיינים של חייהם.
להורדה
בחרו תמונה אחת או ציטוט אחד מקובץ התצלומים ומקורות הנלווים, והחליטו כיצד להניח אותו על כרזה שתעצבו. אפשר להוסיף כותרת, מסגרת, צבעים, המשך לתמונה וכדומה.
כרזה זו עניינה ראשיתה של השואה, נקודת המפנה מעולם של ביטחון ושל עתיד לעולם של חוסר ידיעה ושל התעללות.
שימו לב כי המפנה הזה חל בכל אחת מהמדינות בזמן שונה, והדבר המתבטא בכרזה. (אפשר להסב את תשומת לב התלמידים לכך, אך אין המטרה לדון בהיסטוריה המורכבת והמסובכת מפני שתלמידי בית ספר יסודי יתקשו להבין אותה.)
להורדה
פעילות זו עניינה התמונות הנלוות לכרזה 3א.
בחרו תמונה אחת המתארת את פעילות הילדים היהודיים בגרמניה. בצבעים, בדבק ובמספריים הוסיפו רקע והמשך לתמונה.
כרזה זו עניינה אות הקלון שנגזר על היהודים לשאת. הטלאי הצהוב היה לאחד הסמלים העיקריים של ההשפלה ושל הדה-הומניזציה של היהודים בתקופת השואה. הגרמנים השתמשו על פי רוב בטלאי זה בסמל היהודי מגן דוד כדי להשפיל את היהודים, אך עלינו, המחנכים, לחזק את המשמעות החיובית של סמל זה. משום כך מומלץ לפתוח ולדבר עם התלמידים על משמעותו של המגן דוד ומתוך כך לדבר על הטלאי הצהוב.
להורדה
איזה משפט הייתם כותבים לאחד הילדים שאת דבריו קראנו או שאת תמונתו ראיתם בכרטיסיות הנלוות?
כתבו משפט זה בכרזה שתיצרו.
הכרזה מתמקדת בילדים בגטאות, בבידוד ובצפיפות. היא מציגה את חיי ילדי הגטו בשני מצבים-חיי הרחוב והחיים בבתים ובנסיון להעניק להם חינוך בתנאים אלו. על כל אלה סוגרת חומת הגטו.
להורדה
בחרו תמונה אחת או קטע עדות אחד מתוך קובץ התצלומים והמקורות הנלווים המביעים את הרצון להתגבר על הקשיים בגטו. צרפו את הקטע או את התמונה לכרזה שתיצרו, וליד הקטע או התמונה הסבירו את בחירתכם.
בכרזה זו הילדים מספרים לנו על תחושותיהם לפני הגירוש. רובם גורשו אל מחנות ריכוז, מחנות עבודה או מחנות השמדה. על פי התפיסה החינוגית של ביה"ס להוראת השואה ביד ושם, אנו מציינים את גורלם של ילדים אלו אך לא מרחיבים את העיסוק בנושא.
להורדה
הכרזה עוסקת בשחרור ובחיים שלאחר השחרור. סיפור השואה לא הסתיים ברגע השחרור; המאבק לשיקום חשוב כשהוא לעצמו, ובדיון בו עולים ערכים חשובים. לאחר הטראומה והאבדן שחוו הניצולים, הם היו יכולים להיות לאנשים ממורמרים שהשנאה מפעמת בהם, שהנקמה היא כל מאוויים ושאין בהם עוד אמון בחיים, באדם ובחברה. רבים תהו אם יש ערך לחיים. החיים המחודשים לא השכיחו את שעבר על הניצולים, וגם הם וגם משפחותיהם הוסיפו לחיות בצל הטראומה. עם זאת התהליך המופלא שעברו רבים מהם היה תהליך של בנייה ולא של הרס. רובם ניתבו את נקמתם לאפיקים של המשכיות כמו הקמת משפחות ותרומה לחברה בכלל ולבניין מדינת ישראל בפרט.
להורדה
עצבו כרזה שמטרתה להנציח את מליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה.
בעיצוב אפשר להשתמש בחומרים מתוך הכרזות והחוברות, וכן ממקורות שיציעו הילדים, מתוך סיפורי משפחותיהם או סיפורים בנושאי השואה שריגשו אותם.
להלן הסבר קצר על כל אחד מהילדים שאת דבריו קראתם.
נולד ב-25 בספטמבר 1926 בהונגריה. נשלח לאושוויץ ומשם למחנות גרוס-רוזן ובוכנוואלד. שרד מן השואה, והיום הוא איש עסקים, חי בקליפורניה שבארצות הברית. בשנת 1980 תבע את ה-Institute for Historical Review שהכריז שייתן פרס של 50,000 דולר לאדם שיוכיח כי יהודים אכן הושמדו בגז באושוויץ. מל סיפק את ההוכחה וזכה במשפט, אולם המכון סירב לתת לו את הפרס. מל פנה לבית המשפט, ושם נפסק כי על המכון לשלם לו פרס של 90,000 דולר ולהתנצל לפניו בפומבי.
נולדה בשנת 1923 בלודז' שבפולין. הייתה בגטו שהוקם בעיר. שרדה מן השואה וחיה היום בארץ.
נולד ב-30 בסטפטמבר 1928 בסיגט שבטרנסילווניה (היום רומניה). בהיותו בן חמש עשרה נשלח עם משפחתו לאושוויץ, שם נספו אמו ואחותו. אלי ואביו נשלחו למחנה הריכוז בוכנוואלד. ב-11 באפריל 1945 שחרר את המחנה צבא ארצות הברית. אחרי המלחמה נסע אלי ויזל לצרפת ללמוד והיה לעיתונאי. הסופר פרנסואה מוריאק שכנע אותו לכתוב את סיפור חייו. ספרו "הלילה" תורגם לשפות רבות. מאז כתב אלי יותר מארבעים ספרים. בשנת 1963 עבר להתגורר בארצות הברית. הוא היה מרצה בכמה אוניברסיטאות ופעל למען זכויות האדם. בשנת 1986 זכה בפרס נובל לשלום וזמן מה אחר כך הקים עם רעייתו את מרכז אלי ויזל לזכויות האדם.
נולדה בשנת 1931 בהונגריה. נשלחה לאושוויץ בשנת 1944, בהיותה בת שלוש עשרה. שרדה מן השואה, חיה בניו יורק ובנתניה.
נולדה בשנת 1930 בבוצ'ץ' שבפולין. שרדה מן השואה ולאחר המלחמה הייתה פעילת עלייה. בשנת 1949 עלתה לארץ ולימים היגרה לארצות הברית. חיה בקליפורניה.
נולדה בווילנה שבפולין (היום ליטא). הייתה בגטו וילנה, שרדה מן השואה וכיום חיה בתל אביב.
נולדה ב-12 ביוני 1929 בפרנקפורט שבגרמניה. ב-1933, לאחר עליית היטלר לשלטון, עברה משפחתה לאמסטרדם שבהולנד. בגיל שלוש עשרה החלה לכתוב יומן. המשפחה התחבאה בדירת מסתור מ-9 ביולי 1942 וחייתה בה כשנתיים, אך המחבוא נחשף ואנה נשלחה עם אחותה מרגוט למחנה הריכוז ברגן-בלזן בצפון גרמניה. אנה מתה ממחלת הטיפוס בחודש מרס 1945, שבועות אחדים לפני סיום המלחמה.
נולדה בשנת 1931 בבודפשט שבהונגריה. כאשר מלאו לה שלוש עשרה שנים, החלה לכתוב יומן. את הקטע האחרון כתבה ב-30 במאי 1944, שלושה ימים לפני שנשלחה לאושוויץ. אווה הייתה במחנה C באושוויץ (מחנה הנשים מהונגריה) כארבעה חודשים. ב-17 באוקטובר 1944 עשה מנגלה את הסלקצייה האחרונה והגדולה ביותר שלו. עד ראייה סיפר לאגי, אמה של אווה, שהוא עצמו דחף אותה לכיוון המשאית שהובילה אותה אל מותה.
נולדה ב-22 בספטמבר 1928. נמלטה לרוסיה עם משפחתה ושרדה מן השואה.
נולד בשנת 1926 בהונגריה. היה במחנות הריכוז דכאו ומולדורף-ואלדלאגר. שרד בשואה. האמריקנים שחררו אותו ב-29 באפריל 1945. עלה לארץ בעלייה הבלתי לגלית. חי בישראל ושימש נגיד בנק ישראל.
נולדה בשנת 1928 בצ'כוסלובקיה לאב יהודי ולאם נוצרייה. בהיותה בת ארבע עשרה נשלחה לבדה לגטו טרזין, שם החלה לכתוב את יומנה. שרלוט שרדה מן השואה.
נולד ב-10 בדצמבר 1927 בווילנה שבפולין (היום ליטא). היה בן יחיד להוריו. כתב יומן באידיש. לאחר שהנאצים כבשו את וילנה, מצאה משפחתו מקום מחבוא אולם התגלתה. יצחק והוריו נרצחו בפונאר בשנת 1943. יצחק היה בן שש עשרה במותו. לאחר המלחמה חזרה בת דודתו של יצחק אל דירת המסתור של המשפחה ומצאה בה את יומנו.
נולדה בשנת 1925 בקליש שבפולין. לאחר שכבשה גרמניה את פולין, עברה משפחתה לוורשה. בשנת 1941 נכלאה עם משפחתה בגטו ורשה, אולם הוריה הצליחו להבריחה משם. היא שרדה בשואה, ולאחר המלחמה היגרה לאל-סלוודור, שם נישאה, ולאחר מכן עברה להתגורר בארצות הברית.
לרשימה - לחצו כאן
